אספקת המים ואיכות המים

עוד בנושא זה :

העיר חיפה מקבלת מים משני מפעלים אזוריים של חברת “מקורות”, המספקים מים באמצעות 5 חיבורים .
מערכת האספקה לחיפה ניזונה משני מפעלי אספקה ראשיים של חב’ מקורות:

  • מפעל ג.מ.קישון – ניזון ברובו מהמוביל הארצי, מאופיין כמקור אמין בעל איכויות כימיות קבועות. כעת בהפעלתו של מתקן הסינון באתר אשכול, איכות המים  מסופקים באיכות משופרת.
  • מפעל חוף כרמל – ניזון ברובו מבריכת נחל אורן , קידוחי נחל אורן וקידוחי טירת הכרמל.

מגוון מקורות המים מבטיח רמת אמינות אספקה גבוהה .

רשת אספקת המים העירונית מחולקת ל-11 אזורי לחץ ראשיים. אזורים אלה מחולקים בפועל ל-25 אזורי אספקה. כל אזור אספקה נשלט ע”י בריכת איגום, כאשר האספקה לכל איזור לחץ נעשית לרוב ע”י מדרגות שאיבה מאזורי לחץ נמוכים יותר. רשת אספקת מים כוללת 39 בריכת אגירת מים ו 15 מכוני שאיבת מים. אורך צנרת אספקת מים
כ-600 ק”מ.

איכות המים

על פי הנחיות הרשות הממשלתית למים ולביוב, תאגיד מי כרמל דואג לדגימת מי השתייה על בסיסי יומי, חודשי ותקופתי. בחינה זו נעשית באמצעות בדיקת דגימות מים ב-82 נקודות דיגום: 4 בחיבורי צרכן, 30 באתרי הבריכות ו- 50 ברשת החלוקה.
קיימת מערכת ניטור דינאמית, אשר הוקמה ע”י התאגיד בחיבורי הצרכן של העיר. המערכת מפוקדת ומבוקרת באופן רציף במרכז הבקרה, כאשר הערכים הנבדקים הינם כלור כללי (mg/l), מליחות (mg/l), עכירות (NTU) והגבה (pH).
הנקודות משמשות לדגימת מים עבור ביצוע בדיקות בקטריולוגית וריכוז כלור.
הבדיקות נערכות בהתאם לדרישות תקנות בריאות העם, איכותם התברואתית של מי שתייה (התשע”ג 2013), המגדירות מדדים כימיים, בקטריולוגיים ופיסיקליים של איכות מי השתייה, ומתנות את אספקת המים בעמידה בדרישות אלו.
תדירות ביצוע הדגימות הדרוש (בהתאם לגודל האוכלוסייה) הוא 5 פעמים בשבוע, כאשר מכל נקודה נלקחות 4 דגימות.
מי כרמל מתבסס על הכלרת המים המבוצעת ע”י חב’ מקורות במערכת האספקה אל העיר. בהתאם לעיל מותקנות נקודות לניטור שיעור הכלור הנותר בסמוך לחיבורי הצרכן של העיר.
על-פי תקנות בריאות העם, איכותם התברואתית של מי שתייה (התשע”ג 2013), יש לבצע בדיקות מתכות אחת ל-3 שנים כאשר בכל בדיקה נלקחות 8 דגימות, ובדיקת עכירות אחת ל-3 חודשים, כאשר בכל בדיקה נלקחות 4 דגימות.
לכל שאלה נוספת בנושא איכות המים, ניתן ליצור קשר למידע נוסף עם משרד הבריאות בטלפון מס’ 08-9181220
מצ”ב דוחות איכות המים אשר מסופקים ע”י משרד הבריאות וחברת “מקורות”.
תוצאות הבדיקה ודו”ח איכות מים מפורסם באתר מידי שלושה חודשים.

נתונים מפורטים של בדיקות איכות המים ניתן להוריד באתר של משרד הבריאות.
פרטים נוספים מעבר למצוין בדו”חות ניתן לקבל באמצעות עיון בדו”ח השנתי העומד לרשות הציבור במשרדי תאגיד מי כרמל – הרץ היינריך 18 חיפה
בדיקות איכות המים נערכות על ידי משרד הבריאות ובאחריותו.

לידיעה:

הודעה לצרכנים בדבר שינוי מקור מים יוני 2022 לצפייה לחץ כאן.

השנה הושקה מערכת מקוונת שמנגישה תוצאות דיגום מים בישובים לציבור הרחב המערכת נקראת “המים שלי”.

למעבר למערכת “המים שלי” לחצו כאן 

בדיקות במי השתייה:
לפי תקנות בריאות העם, רשאי צרכן לבקש מן התאגיד לבצע בדיקות במערכת אספקת המים שבנכס, וזאת אחת לשנה.
לפי התקנות על הצרכן לשאת בעלות הבדיקות.
ככל שברצונך לבצע בדיקה במים שבנכס, הנך מתבקש לפנות אל התאגיד .
למידע נוסף באתר האינטרנט של משרד הבריאות לחץ כאן.

להסבר על בדיקת איכות המים לבקשת הצרכן – ברשת הפרטית לחץ כאן.

קשיות המים - "מים קשים":

קשיות המים הינה ערך הנמדד בנוכחות של שני מינרלים עיקריים, קלציום -סידן (בקיצור Ca) ומגנזיום ( בקיצור Mg).

מים שריכוז יוני הסידן והמגנזיום בהם גבוה מוגדרים כמים קשים. ככל שריכוזם גדל, כך המים נחשבים “קשים” יותר ולהפך, כשריכוזם נמוך הם מוגדרים כמים רכים.

מקור המים הקשים הינו מקידוחים השואבים מים מהאקוויפרים העשירים בסלעי סידן ודולומיט. בשל המסת המינרלים שבסלעים מתקבלים מים בעלי ריכוז סידן ומגנזיום גבוה.

הסיבה לשימוש במונח “מים קשים” היא שיוני סידן ומגנזיום הם הגורם להיווצרות האבנית אותה אנו רואים בגופי חימום מים ובמערכות בהן זורמים מים חמים.

בשנים האחרונות בשל שינוי מקורות המים בארץ וההתבססות על מים מותפלים רמת קשיות המים נמוכה יותר, זאת מאחר ובתהליך ההתפלה מוציאים מלחים או מינרלים המומסים במים, לרבות סידן ומגנזיום ואחר כך מחזירים למים רק סידן.

במדינת ישראל מודדים את ערך קשיות המים ביחידות של מיליגרם לליטר כקלציום קרבונט, ובקיצור מג”ל CaCO3 או חלקיקים למיליון (ppm= part per million) בשל נוכחותם הגבוהה של יוני הקלציום מזו של יוני המגנזיום.

למי שתייה ארבע רמות קשיות המוגדרות בריכוז של מג”ל CaCO3:

רמת קשיות

מג”ל

מים רכים 

0-60

מים בעלי קשיות בינונית         

60-120

מים קשים

120-180

מים קשים מאוד

מעל 180

יצוין כי במדינת ישראל לא קיים תקן לקשיות המים המסופקים לעיר כתמהיל ממקורות שונים על ידי חברת “מקורות”.

בהתאם לכך קשיות המים בחיפה נעה בין 100-270 mg/l as CaCO3 כתלות במקור המים.

כאשר מסופקים לחיפה מים מותפלים, הקשיות בטווח הנמוך וכאשר מסופקים מי כנרת/ מי קידוחים הקשיות בטווח הגבוה יותר.

ברחבי העולם, ההגדרה מהם מים קשים או רכים, שונה ממדינה למדינה וגם שיטת המדידה של קשיות המים שונה בין המדינות.

להלן טבלה המסכמת היחידות המקובלות למדידת קשיות המים ואופן המרת היחידות.

לדוגמא: 1 מילימול לליטר = 100.1 מג”ל CaCO3

1 OfH1 oe, oClark1 gpg1 dGH, odH1 ppm, mg/L1 mmol/L 
0.0990.1420.1710.1780.00991mmol/L
1014.2517.1217.851100.1ppm, mg/L
0.560.7980.95910.0565.608dGH, odH
0.5840.83211.0430.0585.847gpg
0.70111.2011.2520.0717.022oe, oClark
11.4251.7121.7850.110.01OfH
mmol/l (millimol per litre) 
ppm (Parts Per Million) 
mg/L  (miligram per litre) 
dGH (Degrees of General Hardness)
°dH (German degree of hardness)
 Gpg (Grains Per Gallon)
 °e (English degree of hardness)
°fH (French degree of hardness)
°Clark – An obsolete scale used to evaluate water “hardness” based on the quantity (grains) of calcium carbonate dissolved in an imperial gallon (4.546 litre) of water

משאבי טבע

משאבי הטבע בעולם כולו מידלדלים, ותהליכי ההתחממות הגלובלית מקצינים את מזג האוויר, גורמים לפחות ופחות משקעים באזורים נרחבים, ולמצוקות מים. גם ישראל סבלה בשבע השנים האחרונות מרצף נדיר של שבע שנות בצורת, שגרמו למשבר מים עמוק. משבר המים, שינוי מדיניות הממשלה והעלאת מחירי המים, הגבירו את מודעות התושבים לשימוש חסכוני ויעיל יותר במים, יחד עם הקמת מתקני ההתפלה לאבטחת אספקת מים בעתיד.
השמירה על משאבי הטבע על ידי שימוש יעיל וחיסכון במים, וכן הפחתת השימוש באנרגיה (התייעלות אנרגטית), מהווים יעדים חשובים לתאגיד מי כרמל..
מי כרמל פועלת להתייעלות אנרגטית בתחום שאיבת המים, להקטנת צריכת החשמל.

בודק...